בטיפול בעברייני מין, השילוב שבין הטרוגניות האוכלוסייה והראיה המערכתית הקדמה

Transcription

1 . שחורי מ', בן-דוד ש', וחובב מ' )עורכים( )0202(: טיפול בעברייני מין בישראל, אתגרים בזיהוי, באפיון ובמענה טיפולי )ע"ע 00-01( ירושלים, הוצאת כרמל וקשת, טיפול בעברייני מין בישראל השילוב שבין הטרוגניות האוכלוסייה והראיה המערכתית הקדמה מלי שחורי, שרה בן דוד ומאיר חובב העיסוק בסטיות מיניות ובעבריינות מין הינו עתיק יומין, אולם עלייה במודעות לצורך להגן על קורבנות עבירות המין עלתה רק לקראת סוף המאה הקודמת, עם התעוררות של תנועות קורבנות עבירות מין בעולם ובישראל. התעוררות שמצאה ביטוי באמצעי התקשורת ובשיח החברתי. כל אלה תרמו לדיון מחודש באשר לתגובה החברתית הראויה לעבירות ולעברייני המין. דיון שתוצאותיו נכרות במערכות אכיפת החוק, בחקיקה, בדרכי הענישה ובדרכי הטיפול. עקר חילוקי הדעות בדיון זה, הם באשר להתאמה לטיפול של עברייני המין וסיכוייהם לשיקום )בן דוד ושחורי, 8002(. החל משנות ה- 00 אנו עדים להתרבות מואצת של פרסומים הקשורים בהערכה ובטיפול Marshall & Laws, ; Prentky, 2003( של עבריני מין. מגמה שתפסה תאוצה בשנות ה (. בשנים האחרונות פורסמו בישראל מספר ספרים העוסקים בנושא של עבריינות בכלל ;8002 ועבריינות מין בפרט כולל התייחסות לקורבנות העבירה מהל, )ראו: חובב וגולן, עדן, שוהם, 8002(. הידע המצטבר העלה את הצורך בהוצאה של ספר העוסק רובו ככולו ;8002 בטיפול בעברייני מין, תוך התייחסות להטרוגניות של אוכלוסיה זו ולהיבטי ההערכה והטיפול בעברייני מין במסגרות השונות הנהוגות בארץ. התגובה החברתית לעבירות מין ולעברייני מין היא מגוונת ותלוית תרבות. לדוגמה, )4991( נג'ידאת )4991( לגבי האוכלוסיה הבדווית ועילם לגבי הקיבוצים. יחד עם זאת, קיימת הסכמה שעבירות מין גורמות לסבל רב לקורבנות ולמשפחותיהם ולחברה בכללותה. הגם שבמדינות שונות בעולם קיימות התייחסויות משפטיות והגדרות שונות לעברייני מין, חקירה ובחינה של מאפייני עברייני המין הובילו להבנה שיש צורך בשילוב של ענישה, טיפול ומעקב אחר community protection ( אלו שבצעו עבירות מין, תוך אימוץ גישה של הגנה על הקהילה.)approach גישה זו כוללת, בין היתר, פיקוח מוגבר על עברייני מין וטיפול שנועד למנוע מועדות 1

2 .)8002 )רצידיביזם( )ראו: שחורי, בן דוד ואידיסיס, הספרות הענפה והניסיון הקליני תומכים במידה רבה בגישה זו ומדגישים את הצורך בשימוש בפתרונות מוסדרים, הן במוסדות התקון השונים והן בקהילה, על מנת להגן על החברה ועל מנת להקנות לעבריין דפוסי התמודדות )ראו: Marshall, ;8002,4992 ;4990 ;4991 ווזנר, גולן וחובב, חובב, טילמאן, בן דוד ושחורי,.)Fernandez, & Serran, 2005; Webster, 2005 הגישה המשלבת ענישה וטיפול הוכחה כיעילה במחקרים רבים ואף יושמה במדינות מערביות רבות 2000( McGuire,.)Edwards & Hensley, 2001; שילוב זה הוביל מדינות מערביות רבות לקבוע הסדרים להתמודדות עם עברייני מין, לטיפול בהם, לליוויים על ולהגנה הציבור מפניהם )בן דוד, פישמן ותקוה, 8002; הורוויץ, 8001; 1999.)Frenken, במדינת ישראל אין עדיין חקיקה המשלבת בין ענישה לבין טיפול, אם כי מתקיימים כיום דיונים בוועדות שונות במשרד המשפטים בכיוון חקיקה כזו. הטיפול בעברייני מין התפתח במסגרת מערכת המשפט הפלילי, בה ההגנה על הציבור והגנת הפרט מהווה מרכיב בעל משקל רב. המטרות הללו מודגשות בעלון האגודה לטיפול בעברייני מין ( 2005 ATSA, ) The Association for the Treatment of Sexual Abusers - תוך שימת דגש על ביטחון הקהילה כעומד מעל לכל שקול טיפולי אחר. עם זאת, כיום קיימת הסכמה רחבה לכך שטיפול בעברייני מין אינו יכול להיות מושתת, רובו ככולו, על עקרונות וקריטריונים של מערכת אכיפת החוק ומערכת המשפט הפלילי וכי לקריטריונים ולשיקולים פסיכולוגיים-טיפוליים וכאלה הנובעים מהפסיכולוגיה הפורנזית, בעיקר להערכת המסוכנות של עבריני המין, יש משקל רב ביותר 2004(.(Birgden, ככלל, עברייני מין הם אחת מקבוצות העבריינים הקשות ביותר לטיפול ולפקוח. ממצא חוזר ונשנה במחקרים רבים הוא היות האוכלוסייה הטרוגנית. מחקרים מצביעים על הבדלים Langevin, 1983; ;8002 אישיותיים בין סוגי עברייני המין השונים )שחורי ובן דוד, ) 2005 David,,)Marshall, & Hall, 1995; Shechory & Ben ומדגישים את החשיבות של התאמת הטיפול למאפייניו האישיים והאישיותיים של העבריין, על פי הגורמים Andrews, ( הקרימינוגניים שלו, על פי יכולותיו, מידת שתוף הפעולה שלו, היענותו לטיפול Birgden, 2004,)Zinger, Hoge, Bonta, Gendreau, & Cullen, 1990; ואף על פי הסביבה החברתית בה הוא חי )ראה לדוגמה תיאור הטיפול בעברייני מין בוגרים, במיגזר החרדי, בדיחי, 2

3 8002(. אחרים מתייחסים לצורך בהתיחסות מיוחדת לעברייני מין מוגבלים קוגניטיבית )מפגרים( ונפשית )חולי נפש( ( Grann, Drake & Pathe, 2004; Fazel, Sjostedt, Niklas Langstrom& 2007(. ממצאי מחקרים אלו חידדו את הצורך בדבר התאמת תוכנית טיפול ייחודית לעברייני מין על סוגיהם, תוך שימת דגש על מטרות משותפות-הגנה על הציבור, הפחתת אלימות מינית ומניעת מועדות ופגיעות עתידיות. לצד הגורמים הקשורים במטופל, ישנם גורמים נוספים חשובים היכולים לסייע ולתרום להצלחת הטיפול. אחד מהם הוא מידת המקצועיות וכישורי המטפל. כותבים רבים ממליצים על הכשרה מקצועית הולמת למטפלים בעברייני מין., טיפול שכן, הניתן על ידי מי שאינו מומחה בתחום, לא רק שלא יועיל, אלא יש בו אף כדי להעלות את רמת המסוכנות ואת מידת המועדות של המטופל )2004.(Birgden, גורם חשוב נוסף מיוחס לחשיבות של שילוב המשפחה והקהילה בתהליך הטיפולי. מחקרים מראים כי מערכת תמיכה חברתית ומשפחתית, בעלת ערכים MeGrath, & נורמטיביים יש בה כדי להגביר את הסיכוי לשיקום ולשילוב העבריין בקהילה (.)Cumming, 2003 ספר זה שם לו למטרה להציג את הגישות השונות ואת אופי הטיפול בעברייני מין בוגרים גם בהתייחס למקום בו נערך הטיפול וגם בהתייחס לסוגי עברייני המין השונים. בספר זה אין התייחסות לטיפול בקטינים ובילדים פוגעים מינית. במיוחד מאחר שבמחקרים בתחום קיימת הדגשה על ייחודיות הטיפול בקרב ילדים ומתבגרים שביצעו עבירות מין )לפירוט ראו: אתגר ונצר, ; 8002 הרן, ;4991 אברמסון ולוי,.)4991 הספר נכתב על ידי קרימינולוגים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים ועורכי דין, חוקרים ואנשי טיפול מהמובילים בארץ, בתחום מורכב זה של עבריינות הספר מיועד מין. להעשיר את הידע וההבנה של העוסקים בתחום, לרבות סטודנטים ואנשי מקצוע, ולשמש כבסיס ללמידה, לדיונים ולמחקרים נוספים בתחום. מטבע הדברים בשל היריעה הקצרה אין בספר כיסוי לכל הדעות, העמדות וההשקפות בתחום התגובה החברתית, הטיפול והענישה של עברייני מין. כל אחד מהפרקים עבר שיפוט אקדמי על ידי מומחים בתחום, יחד עם זאת חשוב להדגיש שהעמדות שמובעות במאמרים השונים הם על דעת המחברים של כל אחד מהמאמרים, ולאו דווקא משקפים את עמדות העורכים. הספר כולל שלושה עשר פרקים, המחולקים לשלושה שערים. 3

4 השער הראשון עוסק בסוגיות באבחון ובהערכת מסוכנות של עברייני מין. שער זה כולל ארבעה פרקים. הפרק הראשון עוסק בהערכת מסוכנותם של עברייני מין כחלק מתהליך הטיפול בהם. הערכת מסוכנות מהווה שלב מקדים חשוב בתהליך הטיפול בעברייני מין. מטרת שכן, הטיפול היא בעיקרה הפחתה של רמת המסוכנות של עבריין המין. הערכת מסוכנות מקצועית מספקת מידע לא רק לגבי רמת הסיכון, אלא גם לגבי צרכיו הקרימינוגניים של העבריין ואף לגבי הפרוגנוזה הטיפולית. הפרק מתאר את הכלים העיקריים המשמשים להערכת סיכון של עברייני מין בוגרים, ואת השילוב של כלים אלו בתהליך הטיפולי. הפרק השני עוסק בתיאור האישיות הפסיכופתית תוך התייחסות לנושאים הקשורים בתחום האבחון והטיפול בעברייני מין. הפרק סוקר את התפתחות המושג "אישיות פסיכופתית" ואת דרכי האבחון המקובלים להערכת פסיכופתיה בקרב עבריינים בוגרים. כמו כן מוצג הקשר שבין מאפייני אישיות פסיכופתית ובין מסוכנות מינית תוך הדגשת החשיבות שבאבחון פסיכופתיה בעת גיבוש תוכנית טיפולית עבור עבריין המין והשפעת הטיפול על מסוכנות עתידית של עבריין המין בעל האישיות הפסיכופתית. העברה והעברה נגדית בהערכה ובטיפול בעברייני מין הינם מענינו של הפרק השלישי. המושגים העברה והעברה נגדית מספקים מסגרת המאפשרת להבין את הקשרים התרפויטיים ויחסי הגומלין המורכבים עם המחשבה הסובייקטיבית, המודעת והלא מודעת )לאמור, עולמו הפנימי( של המטופל. בפרק מוצגת סקירה על המאפיינים הייחודיים של ההעברה בטיפול בעבריינים, בכלל, ועברייני מין, בפרט, תוך ניסיון להתחקות אחר הגורמים והמניעים למאפיינים אלה. כמו כן ניתנת סקירה על מאפייני ההעברה הנגדית כפונקציה של החשיפה לעברייני מין ולעבירות שביצעו. הפרק הרביעי חותם שער זה בהצעה לראיה ביקורתית של הערכת מסוכנותם של עברייני מין בישראל. מטרת הפרק היא לעמוד על דרכי הערכת הסיכון הקיימות כיום, על יתרונותיהן וחסרונותיהן. הן לעניין תקפותן, הן לגבי התייחסותן לסוגית העבריין המכחיש את ביצוע העבירה והן לגבי היקף הפגיעה בזכויותיו של הנבדק. בנוסף, נבחנת הערכת המסוכנות במבט ביקורתי, בעיקר בהתבסס על כתבי פוקו ועל המעבר שאובחן על ידי הוגים, ממשיכי דרכו. השער השני עוסק בטיפול בעברייני מין בראיה מערכתית. שער זה כולל חמישה פרקים המתארים הליכי טיפול במסגרות השונות בישראל. שלושת הפרקים הראשונים מציגים את הטיפול הניתן לעברייני מין בישראל בשלושה מסגרות עיקריות: במסגרת הטיפול בכלא, בחטיבה לפסיכיאטריה משפטית, מב"ן כלא מגן, המרכז לבריאות הנפש והמערך הקהילתי באר-יעקב,, 4

5 במסגרת השירות למבחן למבוגרים, המהווה חלופת ענישה שיקומית ובמסגרת מרכז יום בקהילה. הפרק הראשון מציג ומנתח תהליך של טיפול קבוצתי ייעודי במב"ן לעברייני מין שנשפטו למאסר בפועל. לצורך תיאור התהליך בוצעו ניתוחי תוכן של מפגשים טיפוליים והתכנים העיקריים בהם התמקד הטיפול. דגש מיוחד הושם על ניתוח תכנים האופייניים לעברייני מין, תוך הצגת התהליך שעברו המטופלים וההשפעות הדיפרנציאליות על כל משתתף. הפרק השני מציג ומנתח תהליך של טיפול קבוצתי ייעודי בעברייני מין בשרות מבחן למבוגרים. הטיפול בשירות המבחן פועל על פי חוק, ומתבצע במסגרת צווים עליהם הורה בית המשפט. ככזה, הוא מוגדר כטיפול סמכותי בפונים שלא מרצון. בפרק מתואר הטיפול והשיקום הניתן לעברייני תוך המין, התייחסות מיוחדת למשמעויות הנגזרות מהגדרת הטיפול כטיפול סמכותי בפונים שלא מרצון. הפרק השלישי מציג טיפול בעברייני מין במרכז יום בקהילה. בישראל, עד שנת 8002, המועד בו נפתח מרכז היום הראשון לטיפול בעברייני מין בקהילה, הטיפול בעברייני מין נעשה בעיקר במסגרת הכלא ובקבוצות טיפוליות שבועיות בשרותי המבחן. מטרת הפרק המוצע היא לתאר את המרכז ואת הטיפול בו. המרכז מהווה מסגרת לתוכניות טיפוליות מניעתיות לעברייני מין המצויים בצו בית משפט והנו חלק מרצף טיפולי. שני הפרקים הנוספים בשער זה מתייחסים למעורבותם של בני משפחה בטיפול בעברייני מין. הספרות המחקרית והקלינית מצביעה על החשיבות שבשילוב בני המשפחה בהליך הטיפולי., שכן, מערכות תמיכה חברתיות ומשפחתיות מפחיתות את הסיכוי להישנות של פגיעות נוספות ומעלות את הסיכוי לשיקום עבריין המין. בישראל, שלא כמו במקומות אחרים בעולם, הניסיון לשלב את בני המשפחה בטיפול הינו עדיין בחיתוליו. חלקו הראשון של הפרק הרביעי מוקדש לסקירת ספרות רלוונטית למעורבות של בני משפחה בטיפול בעברייני מין. בהמשך מוצגים תהליכים של הקמת קבוצת תמיכה לבני משפחה של עבריני מין והתערבויות טיפוליות שנעשו בה, במרכז היום לטיפול בעברייני מין בקהילה. הפרק מייחד מקום לדיון בקשיים, במגבלות ובמדדי ההצלחה של התהליך הפרק החמישי מתאר התערבות טיפולית עם בנות זוג של עברייני מין. בתחילת שנת הוקמה, לראשונה בארץ, קבוצת תמיכה לבנות זוג של עברייני מין המטופלים בשירות המבחן למבוגרים. התוכנית הוגדרה כתוכנית ניסיונית. היא הוקמה מתוך צרכים שעלו מהשטח ותוך הבנה של החשיבות שבשילוב בנות זוג בהליך הטיפולי. שכן, הספרות המקצועית מלמדת כי היחסים 5

6 הזוגיים של עברייני מין מאופיינים בבעיות תקשורת, בנתק רגשי ופיזי, בתחושות של בדידות, ניכור וכדומה. הפרק מסכם את הפעילות שנעשתה בקבוצה ומעלה סוגיות לדיון בנושא. השער השלישי, הטרוגניות וטיפול בקרב עברייני מין עוסק באוכלוסיות ייחודיות של עברייני מין, על מאפייניהן השונים. שער זה כולל ארבעה פרקים. הפרק הראשון עוסק בעבריינות מין בקרב אוכלוסיות חריגות כגון בעלי פיגור שכלי או הסובלים ממחלות נפש. תחילה מוצג הקושי שבאבחון ובטיפול באוכלוסיות חריגות אלו. לאחר מכן סוקר הפרק את עקרונות הטיפול המרכזיים באוכלוסיות הללו, את הטכניקות הטיפוליות המותאמות לצרכים המיוחדים שלהן ואת המטרות הטיפוליות. בפרק השני מובאים ממצאי מחקר שנערך במסגרת החטיבה לפסיכיאטריה משפטית, מב"ן כלא מגן, המרכז לבריאות הנפש והמערך הקהילתי באר-יעקב, ועסק בחולים סכיזופרנים עברייני מין. תחילה מציגים החוקרים סקירה של מחקרים שנעשו בעבר במב"ן. לאחר מכן מוצג מחקר אותו ערכו החוקרים בניסיון לאפיין חולים סכיזופרניים המבצעים עבירות מין ולבחון את הקשר שבין עבירות מין ובין הסימפטומים המאפיינים את מחלת הסכיזופרניה. מסקנת המחקר, שחולי סכיזופרניה עברייני המין מהווים קבוצה עם מאפיינים ייחודיים, נדונה בהרחבה בפרק. הפרק השלישי מתאר טיפול קבוצתי בעברייני מין אקסהיביציוניסטים בשרות מבחן למבוגרים. הפרק עוסק בתיאור הסטייה המינית של אקסהיביציוניזם ובתיאור הטיפול הקבוצתי במופנים לשרות המבחן למבוגרים בגין עבירות מין בקרב אוכלוסיה זו. בפרק משולבים קטעים מתוך שיחות קבוצתיות, תובנות של מנחי הקבוצה לגבי החומר המובא על ידי המשתתפים ובחירת ההתערבויות שלהם עצמם. את הספר חותם הפרק הרביעי בחלק זה. הפרק עוסק בנשים עברייניות מין. רוב הספרות המחקרית עבריינות המין בתחום ממוקדת בגברים תוקפים ובנשים ובילדים כקורבנות. בשנים האחרונות אנו עדים למספר הולך וגדל של מקרים בהם נשים הן עברייניות, והקורבנות הם גברים וילדים. אולם, עדיין ניתן לראות כי התפיסה החברתית הרווחת היא שתופעה של גברים קורבנות היא נדירה ומיתוסים כמו "אונס גברים יכול להתרחש רק בבתי כלא או במוסדות דומים אחרים" או "קורבן גבר שלא התנגד לאונס - היה צריך לעשות זאת" מוצאים ביטוי גם ביחס החוק והרשויות לקורבנות עבירות מין, הן בקרב הציבור והן בקרב אנשי מקצוע ואנשי חוק )שחורי ואידיסיס, 8002;.(Shechory & Idisis,

7 הסיבות להעדר התייחסות לנושא נדון בפרק הרביעי בהרחבה, תוך שימת דגש על הכחשת התופעה. כמו כן מוצגת סקירה מקיפה של הידע הקיים לגבי נשים פוגעות מינית. מתוארים האפיונים והטיפולוגיות ומוצג הטיפול המוצע כיום לנשים עברייניות מין. תודותינו למחברי הפרקים, על שיתוף הפעולה., לשופטי המאמרים, על הערותיהם והארותיהם החשובות והמועילות., לעמותת קש"ת שסייעה במימון ההוצאה לאור של הספר., ולעובדי ההוצאה לאור מקורות אתגר, ט' ונצר, נ' )8002(. "תפירה מאותו הבד על פי מידות המטופל"- התיחסות פרטנית לעקרונות הטיפול בעברייני מין קטינים. בתוך: מ' חובב, ח' מהל ומ' גולן )עורכים(. מסיכון לסיכוי: התערבויות טיפוליות בנוער עובר חוק ובצעירים במצוקה. ) (. ירושלים: כרמל. בדיחי, מ' )8002(. "בחדרי חדרים"-מאפיינים, אטיולוגיה והתיחסות טיפולית לעבירות מין בעולם החרדי. בתוך: ח' מהל, מ' חובב וג' מרים )עורכים(. התמכרויות, אלימות ועבירות מין: טיפול לאור החוק. ) (. ירושלים: כרמל. בן דוד ל', פישמן א' ותקוה ר' )8002(. סקירה משווה בנושא: הטיפול בעברייני מין והפיקוח או טיפול? עליהם. בתוך: א' שהם )עורכת(, הפיקוח על עברייני מין בישראל ענישה )עמ' 14-4(. תל אביב: פרלשטיין-גינוסר. בן-דוד, ש' ושחורי, מ' )8002(. התגובה החברתית לעברייני מין - ענישה, פקוח, טיפול ושיקום 7

8 מונע. בתוך: א. שוהם )עורכת(. הפיקוח עברייני מין בישראל- ענישה או טיפול? )עמ' ( תל אביב: פרלשטיין-גינוסר. ווזנר, י', גולן, מ' וחובב, מ' )4991(. )עורכים(. עבריינות ועבודה סוציאלית: ידע והתערבות. תל חובב, מ' אביב: רמות. טילמאן, פ' )4990(. )עורך(. פגיעות מיניות בילדים: החוק החוקר ובית המשפט. תל אביב: צ'ריקובר. )1995(. התעללות מינית בילדים - תיאוריה ודרכי טיפול. קריית ביאליק: אח. מהל, ח' חובב, מ' וגולן, מ' )8002(. התמכרויות אלימות ועבירות מין. ירושלים: כרמל. נג'ידאת, ס' )4991(. תגובה חברתית ומנגנוני שפיטה במקרי אונס ועבירות מין בחברה הבדווית בנגב. בתוך: י' ווזנר, מ' גולן ומ' חובב. )עורכים(. עבריינות ועבודה סוציאלית: ידע עדן, ל' והתערבות. )20-41(. תל אביב: רמות. )8002(. )עורך(. הילד- מין ואלימות בחברה ובראי המשפט. נתניה: אוצר המשפט. עילם, א' )4991 (. אונס ונאנסות בקבוצות מיוחדות בישראל: מיתוח והשוואה. בתוך: י' ווזנר, מ' גולן ומ' חובב רמות. שוהם, א'. )עורכים(. עבריינות ועבודה סוציאלית: ידע והתערבות. ) (. תל אביב: )8002(. )עורכת(. עברייני מין בישראל- ענישה או טיפול?. תל אביב: פרלשטיין-גינוסר. שחורי, מ' ואידיסיס, י' )8002(. מיתוסי אונס כלפי קורבנות נשים וקורבנות גברים והקשר לסטריאוטיפים מגדריים בקרב נשים וגברים. בתוך: י' קים, י' בר זוהר ועדן, ל' )עורכים(. קרבנות: אכיפת החוק, מין וחברה. ) (. תל אביב: מסדה. שחורי, מ', בן דוד, ש' ואידיסיס, י' )8002(. עבריינות מין בעולם ובישראל: חקיקה, פיקוח, טיפול ושיקום. בתוך: ח' מהל, מ' חובב וג' מרים )עורכים(. התמכרויות, אלימות ועבירות מין: טיפול לאור החוק. ) (. ירושלים: כרמל. Andrews, D.A., Zinger, I., Hoge, R.D., Bonta, J., Gendreau, P., & Cullen, F.T. (1990). Does correctional treatment work? A clinically relevant and psychologically informed meta-analysis. Criminology, 28, Association for the Treatment of Sexual Abusers (ATSA) (2005). Practice standards and guidelines for the evaluation, treatment and management of adult male sexual abusers. Beaverton, OR: Author. 8

9 Birgden, A. (2004). Therapeutic jurisprudence and sex offenders: A Psycho-legal approach to protection. Sexual Abuse: A journal of Research and Treatment, 13, Drake, C.R., & Pathe, M. (2004). Understanding sexual offending in schizophrenia. Criminal Behaviour and Mental Health, 14, Edwards,W.,& Hensley, C. (2001). Contextualizing sex offender management legislation and policy: The problem of latent consequences in community notification laws. International Journal of Offender Therapy and Comparative Criminology, 45, Farkas, M.A., & Stichman, A. (2002) Sex offenders laws: Can retribution, public safety and treatment be reconciled? Criminal Justice Policy Review, 27, Fazel,S., Sjöstedt, G., Niklas Långström, N. & Grann, M. (2007). Severe mental illness and risk of sexual offending in men: A case-control study based on Swedish national registers. Journal of Clinical Psychiatry, 68, Fernandez, Y.M., Shingler, J. & Marshall W.L. (2006). Putting "behavior" back into the cognitive0behavioral treatment of sexual offenders. In: W.L. Marshall, Y.M. Fernandez, L.E. Marshall & G.A. Serran (Eds.), Sexual offender treatment, controversial issues (pp ), England: John Wiley & Sons Ltd. Langevin, R. (1983). Sexual strands: Understanding and treating sexual anomalies in men. New-Jersey and London: Lawrence Erlbaum Associates. Marshall, W.L., Fernandez, Y. M., & Serran, G. A. (2005). Sexual offenders treatment. UK: John Wiley & Sons. 9

10 Marshall, W.L., & Hall, G.C.N. (1995). The value of the MMPI in deciding forensic issues in accused sexual offenders. Sexual Abuse: A Journal of Research and Treatment, 7, Marshall, W.L., & Laws, D. R. (2003). Abrief history of behavioral and cognitive behavioral approaches of sexual offenders treatment: The modern era. Sexual abuse: A Journal of Research and Treatment, 15, MeGrath, R. J. & Cumming, G. F. (2003). Sex Offender Treatment Needs and Progress Scale Manual. Middlebury, VT: Author. McGuire, J. (2000). Can the criminal law ever be therapeutic? Behavioral Sciences and the Law, 18, Prentky, R. A. (2003). A 15-year retrospective on sexual coercion: Advances and projections. New York Academy of Science, 989, Shechory, M., & Ben-David, S. (2005). Aggression and anxiety in rapists and child molesters. International Journal of Offender Therapy and Comparative Criminology, 49(6), Shechory, M., & Idisis, Y. (2006). Rape myths and social distance towards sex offenders and victims among therapists. Sex Roles, 54(9-10), Webster, S.A. (2005). Pathways to sexual offense recidivism following treatment: An examination of the ward and Hudson self-regulation model of relapse. Journal of Interpersonal Violence, 20, Wexler, D. B. (1996). Therapeutic jurisprudence and the criminal courts. In D.Wexler & B.Winick (Eds.), Law in a therapeutic key (pp ). Durham, NC: Carolina Academic Press. 10